סבוריאה בקרקפת הינה מצב בו ישנה הפרשה עודפת של חלב לעור הקרקפת. מצב זה מייצר קשקשים הנראים לעין על גבי הפנים והקרקפת והוא מצריך, כמובן, טיפול המשתנה מאדם לאדם בהתאם לחומרת המצב וקצב ההחלמה.
במאמר שלפניכם ננסה לגעת במאפיינים השונים הנוגעים לאותה תופעה. תופעה המוכרת לגורמים מקצועיים רבים המגיעים מתחום השיער ובריאות העור, בין אם מדובר על מעצבי שיער, קוסמטיקאים, רופאי עור ועוד.
מהי בעצם סבוריאה?
סבוריאה, המוכרת גם בשם סבוראיק דרמטיטיס (Seborrheic Dermatitis), הינה סוג של אקזמה – מצב דלקתי המתפתח בעור, כשכאן אין מדובר במצב זיהומי שנגרם ישירוץ מפטרייה או חיידק.
תסמיני הסבוריאה
סבוריאה תופיע על גבי עור המכיל בלוטות חלב, כשאלו כוללים גם את עור הקרקפת והפנים וסימנים שלה נראה, כאמור, באמצעות הופעת קשקשת עדינה ואדמומיות של העור. אותה סבוריאה עלולה להוביל בהמשך לגרדת, כשרוב האנשים יחושו בה אך לא יתלוננו על כך בפני הרופאים שלהם.
לצד הופעתה של הסבוריאה בעור הקרקפת והפנים, היא עלולה גם להופיע על גבי האוזניים, בקדמת בית החזה העליון, בגב, בבית השחי, במפשעה ובאזור הטבור. אצל גברים הסבוריאה תהיה חמורה יותר, לעומת נשים וגם באזורי בפנים בהם יש שיער, דוגמת זיפי הפנים ואזור השפם.
מה גורם לסבוריאה?
ברוב המקרים מה שמוביל לסבוריאה היא תגובה של העור לפטרייה המוכרת בשני שמות שונים – Malassezie Furfur ובשם Pityrosporum Ovale. למול כך, מבחינה רפואית הסבוריאה אינה נחשבת כמחלה פטרייתית.
מה עלול לעלות את הסיכוי לסבוריאה?
אצל חלק מהאנשים הסבוריאה עלולה לצוץ ולהחמיר בחלק מהעונות ובמיוחד בעונות החורף והסתיו שבהן הטמפרטורות צונחות. סיבה נוספת להופעה הן שינויים הורמונליים שונים ואף מתחים נפשיים. מחלת הפרקינסון, לצד תופעות נוירולוגיות אחרים, יכולים גם הם להגביר את הסיכון בהופעת הסבוריאה.
חשוב לציין כי הסבוריאה הינה מחלה כרונית המופיעה אצל חלק מהאנשים במשך שנים רבות. הטיפולים כנגד התופעה אינם מצליחים לרפא ולהעלים לגמרי את חזרתה ועל כן ישנם אנשים הזקוקים בכל תקופת זמן לטיפול חוזר על מנת למנוע מראש הופתעה שוב.
שכיחותה של הסבוריאה
בין 2% ל-3% מהאוכלוסייה בכל העולם סובלים מאותה תופעה. הצורה הקלה יותר של הופעת קשקשים על גבי הקרקפת נפוצה אף יותר והיא שכיחה אצל 15% עד 20% מהאנשים בעולם.
בפעם הראשונה אנו נפגוש בתופעה בגיל ההתבגרות, כששכיחותה ושיאה מגיע בגיל 40. אצל קשישים תסמני הסבוריאה יהיו כבר חמורים פחות לעומת אותם גילאים צעירים.
אבחון סבוריאה
אבחונה של אותה תופעה לא מצריך בדיקות מעבדה, כשאותה אבחנה מתבססת על תסמינים מוכרים מראש לצד בדיקה שמבצע רופא העור.
במקרים רבים מצריכים את רופא העור לדעת ולבצע הבחנה בין סבוריאה לבין מחלות עור אחרות, כשלהם תסמינים דומים. כאן יבקש רופא העור לבצע תרבית לפטריות או לחיידקים אשר נלקחים מהנגעים בעור. מקרים נדירים יותר יצריכו ביופסיה של העור (לקיחת דגמה מרקמת עור עצמה).
עד כמה הסבוריאה מסוכנת?
הסבוריאה עצמה אינה נחשבת לתופעה מסוכנת. עם זאת, אבחון לקוי של תסמיני הסבוריאה עלולים לעכב מתן של טיפול נכון והולם. מכאן, בהופעת אדמומיות בעור יחד עם קשקשים, רצוי להגיע לרופא העור ולהימנע מאותה אדישות אשר קיימת אצל חלק מהאנשים עם הופעת תסמינים אלו.
אצל חולי איידס קיימת שכיחות מוגברות של סבוריאה. אצל מי שמצוי בסיכון גבוה בהידבקות בנגיף האיידס, הופעה של התסמינים תצדיק בחלק מהמקרים, לא רק בחינה האם לקו בסבוריאה, אלא גם בדיקת HIV.
טיפול נגד סבוריאה
הטיפול נגד סבוריאה נעשה באמצעות מגוון רחב של תכשירים, בין אם אלו המיועדים לחלקים בגוף בהם היא מופיעה ואף שמפו במקרה ומדובר גם בסבוריאה בקרקפת. יש מקרים בהם הטיפול בסבוריאה צריך להיות מעמיק יותר. אז יציעו הרופאים טיפול ממושך ומעמיק יותר במסגרת מרפאתם.
חלק מהתכשירים נגד סבוריאה ניתנים אך ורק באמצעות מרשם רופא, כשאחרים זמינים לקהל הרחב ללא כל מרשם. בין היתר, התכשירים כנגד סבוריאה כוללים קרם ניזורל (תכשיר אנטי פטרייתי רחב טווח) , שמפו אלפוסיל (בו מצוי חומר בשם עטרן פחם המסייע בקילוף קשקשים מהעור) ושמפו אגיספור (בו ביפונזול שהיא תרופה נוגדת פטריות רחבת טווח ממשפחת האימידזולים).
