Menu
דוקטור קיניאס דוזומז מומחה לכירורגיה לשיקום שייר בשיטת Choi DHI
גורם גדילה אפידרמיס, המוכר בשם EGF (Epidermal Growth Factor) הינו חלבון הממריץ צמיחה של תאים והתמיינותם, זאת באמצעות קשירה לקולטן שלו EGFR. ל-EGF אנושי יש 53 שיירי חומצות אמינו ושלושה קשרים דיסולפידים (קשרים יחידים המתרחשים בין שתי קבוצות תרכובות אורגניות) תוך מולקולריים.
ה-EGF תואר במקור כפטטיד (שרשרת קצרה של חומצת אמינו) מופרש ותואר בשם "אורוגסטרון", נמצא בבלוטות התת לסתיות של עכברים ובשתן האנושי. בהמשך, נמצא ה-EGF במספר רקמות אנושיות, כשאלו כוללות את הבלוטה התת לסתית ובלוטת פרוטיד (נמצאת בצידי הפנים).
ה-EGF היה גורם הגדילה השני שזוהה על ידי סטנלי כהן שעבד יחד עם ריטה לוי מונטלצ'יני באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס. גורם הגדילה התגלה במהלך ניסויים שערכו השניים סביב נושא גורם הגדילה העצבי (ה-NGF).
בשנת 1986 זכו לוי מונטלצ'יני וכהן בפרס נובל לפיזיולוגיה או רפואה אודות אותה תגלית.
רוק של EGF התגלה כמווסת באמצעות יוד אנאורגני בתזונה והוא ממלא תפקיד פיזיולוגי משמעותי בשמירה על שלמות רקמת הוושט והקיבה.
השפעותיו הביולוגיות של רוק ה-EGF כוללות ריפוי כיבים בפה, הקיבה והוושט, עיכוב בהפרשת חומצת קיבה, גירוי סינתזת DNA ואף בהגנה על הרירית כנגד גורמים מזיקים תוך לומינליים, דוגמת חומצת קיבה, חומצת מרה, פפסין (אנזים עיכול עיקרי המופרש בקיבה) ועוד.
EGF ניתן למצוא בשתן, ברוק, בחלב, בדמעות ובפלסמת הדם. בנוסף, ניתן למצוא אותו גם בבלוטות התת לנדיבולריות ובבלוטות הפרוטיד. עוד נמצא כי ייצור של EGF מגורה באמצעות טסטוסטרון.
ה-EGF פועל באמצעות קשירה בעלת זיקה גבוהה לקולטן של גורם גדילה אפידרמיס (EGFR) על פני התא. קשירה זו גורמת לפעולת החלבון טירוזין קינאז הפנימית של הקולטן, אל העברת אותות המובילים למספר שינויים ביוכימיים בתוך התא. אלו כוללים עלייה ברמות הסידן, הגברת הגלוקוזה וסינתזת החבלון והגברת ביטויים של גנים שיש בהם להוביל, בין היתר, להתרבות תאים.
EGF אנושי רקומביננטי (רקומביננטי הינו שילוב חדש של אלמנטים גנטיים) והוא נמכר תחת שם המותג Heberprot-P, כשתרופה זו משמשת לטיפול בכיבים סוכרתיים בכף הרגל. התרופה ניתנת באמצעות הזרקה לתוך מקום הפצע וניתן גם להשתמש בה באופן מקומי, כשראיות מצביעות על ריפוי של הפצעים.
ה-EGF משמש גם לשינוי של פיגומים סינתטיים עבור ייצור של שתלים מהונדסים ביולוגית באמצעות ספינינג אמולסיה (אמולסיה הינו תערובת של נוזל בנוזל שאינם מתערבבים או ממסים זה בזה) ואף בשיטות הקרויות כ"שינוי פני השטח".
בתחום התחדשות העצם, ממלא ה-EGF תפקיד חשוב בהתמיינות אוסטאוגנית של תאי גזע בעיסת השיניים. זאת בשל העובדה כי ה-EGF מסוגל להגביר מינרליזציה של המטריציה החוץ תאית. מכאן, כשעיסת שיניים בשילוב עם EGF יכולה להוות טיפול יעיל בעבור יישומים הנדסיים של רקמות עצם ובתהליכים של השתלות פה.
