דיכאון כרוך לעתים קרובות במצוקה רגשית יחד עם תסמינים גופניים הכוללים עייפות, כאבים ובעיות עיכול. אלו אשר חווים תסמיני דיכאון שמו לב כי במקביל חוו אובדן מסוים של שיער. תופעה זו הביאה חוקרים ומומחים בתחום לתהות האם מדובר על עוד סימן לתופעת לוואי של דיכאון.
בעוד שמומחים לא מצאו ראיות המצביעות על כך שדיכאון גורם ישירות לנשירת שיער, לדיכאון עדיין עשוי להיות תפקיד כלשהו בתופעה של שיער דליל. בנוסף לכך, עלייה פתאומית או משמעותית בנשירת שיער יכולה בקלות ליצור מקור חדש למתח או להחמיר מצב רוח ירוד ממילא אצל כל אדם.
במאמר זה נסקור את הקשר בין נשירת שיער ודיכאון, נחקור את סיבות נפוצות אחרות לנשירת שיער ואף נציע הנחיות כיצד ואיך ניתן לפעול.
כיצד דיכאון עשוי להיות גורם משמעותי בכל הנוגע לנשירת שיער?
מומחים בתחום השיער מצאו מספר ראיות המצביעות על תסמיני דיכאון מסוימים, כשאלו עשויים להיות קשורים לנשירת שיער.
מחקר משנת 2012 של Juliano Vilaverde Schmitt בחן את הקשרים האפשריים בין נשירת שיער ותסמיני דיכאון אצל 157 נשים בגילאים שונים שהגיעו לטיפול במרפאת עור. החוקרים שאלו את אותן נשים שאלות הנוגעות לסוג השיער שלהן, צבע השיער, אופן הברשת השיער וסירוקו, באיזה שמפו הן משתמשות ותדירות צביעת השיער. שאלות נוספות שהועלו נגעו למצבים בריאותיים הנוגעים לתסמיני דיכאון, מערכות יחסים אישיות ועוד.
מכל 157 הנשים שרואיינו, 54% אמרו שהן חוו נשירת שיער. 29% מהנשים דיווחו על שני תסמינים או יותר של דיכאון, כשאצל 38% מהנשים שחוו נשירת שיער היו גם לפחות שני תסמיני דיכאון מרכזיים – מצב רוח ירוד או עצב מתמשך, ירידה בעניין והנאה מפעילויות רגילות ומחיי יומיום ועייפות ואנרגיה נמוכה.
צוות המחקר ציין גם כי נשים בשנות ה-20 וה-30 לחייהן היו בסבירות גבוהה יותר לחוות תסמינים של דיכאון ונשירת שיער כאחד.
עם זאת, המחקר לא קבע שדיכאון הוא הגורם לנשירת השיער. החוקרים במחקר גם לא שללו את כל הסיבות הרפואיות האפשריות לנשירת שיער. לצד זאת, התוצאות הצביעו על כך ששינויים במצב הרוח, דוגמת דיכאון, עשויים להיות קשורים לנשירת שיער.
תפקידו של הלחץ כגורם לתופעה של שיער דליל
הלחץ מהווה גורם ידוע לשיער דליל. למעשה, מתח יכול לשחק תפקיד בשלושה סוגים שונים של נשירת שיער – טלוגן אפלבוים (נשירת שיער הקורית בין חודש וחצי לארבעה חודשים לאחר מצב של לחץ גופני או נפשי), טריכוטילומניה (המוכרת כהפרעת תלישת שיער) ואלופציה אראטה (נשירת שיער המתקיימת באופן פתאומי ומתבטאת בהופעת אזורי הקרחה עגולים – בעיקר באזור הקרקפת או הפנים, אך יכולה להופיע גם בכל חלקי הגוף).
חשוב לציין כי דיכאון ומתח אינם זהים. מתח יכול הוא זה שעלול להוביל בהמשך ולגרום לדיכאון. שינויים פתאומיים ולא רצויים בחיינו ואתגרי חיים מתמשכים יכולים להגביר את הלחץ שאנו חווים.
שינויים פתאומיים אלו מתוארים בשפה המקצועית כטריגרים. אלו עשויים לכלול גירושין, אובדן מקום העבודה, מוות של אדם קרוב, לחץ במקום העבודה, בעיות בזוגיות ובמשפחה ומצבים בריאותיים חמורים. קושי ביכולת לנווט ולהתמודד עם גורמי לחץ אלו מביאים למצוקה רגשית אשר עלולה להחמיר ולבסוף לתרום לדיכאון.
מחברי אותו מחקר ציינו גם כי נשים שדיווחו על נשירת שיער היו בסבירות גבוהה יותר גם לבעיות ביחסים – בעיות שלעתים קרובות הן מקור משמעותי ללחץ.
נשירת שיער מוגברת חלה גם מספר שבועות או חודשים לאחר הלידה. נשירת שיער שכיחה מאוד לאחר לידה. על פי האקדמיה האמריקאית לדרמטולוגיה, סביר להניח ששערה של יולדת יתחיל לצמוח בקצב הרגיל שלו בתוך מספר חודשים עד שנה. לצד זאת, ככל שאישה תרגיש נרגשת מהתינוק החדש שלך, הלידה בהחלט יכולה להיות אירוע חיים מלחיץ.
שימוש בגלולות למניעת הריון
חלק מהאנשים המשתמשים באמצעי מניעה הורמונליים מדווחים על תסמינים של דיכאון. אישה אשר מתחילה להרגיש מדוכאת בזמן נטילת גלולות למניעת הריון, רצוי שתדבר עם הרופא המטפל בנוגע למרשם שלה. תוך בחינה לגבי הפסקת השימוש בגלולות בכדי לעזור לשפר את מצב הרוח שלה. ככל שגופנו מסתגל לשינוי בהורמונים, ייתכן שנתחיל להבחין בנשירה או דילול נוסף של השיער שלנו.
אמנם לא תמיד קל לזהות את הגורם הספציפי לנשירת שיער, כשמדובר בחוסר איזון הורמונלי שאחראי לכך, יהיה מדובר בסוג זה של נשירת שיער זמנית.
האם שימוש בתרופות נוגדות דיכאון עשויות להוביל לנשירת שיער?
ישנם מחקרים עדכניים המראים כי גם תרופות נוגדות דיכאון מסוימות יכולות להעלות את הסיכוי לנשירת שיער.
מחקר גדול מ-2018 בחן במשך שמונה שנים של נתונים של סך של יותר ממיליון משתמשים במספר תרופות נוגדות דיכאון. התרופות כללו מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין (SSRI), מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין-נוראפינפרין (SNRI) ובופרופיון – סוג חדש יותר של תרופות נוגדות דיכאון המוכרות כתרופות להן מעכבי ספיגה חוזרת של נוראפינפרין-דופמין (NDRI).
במחקר נמצא כי התרופה בופרופיון נמצאה כתרופה שמי שעושה בה שימוש נמצא בסיכון גבוה לנשירת שיער, בעוד שלפרוקסטין היה הסיכון הנמוך ביותר לנשירה של שיער.
אותו מחקר אף הזכיר שסרטרלין נרשמה כתרופה לשימוש לעתים קרובות יותר לעומת תרופות נוגדות דיכאון אחרות. מדובר על ממצא שחשוב לציין מכיוון שקומץ מחקרי אחרים, כולל מחקרים משנת 2016, 2015, מצאו ראיות המצביעות על כך שנוגד דיכאון זה עלול לגרום גם כן לנשירת שיער. מחקר מ-2013 ציין גם כי פלוקסטין (פרוזק), סרטרלין ופרוקסטין קשורים כולם למקרים של נשירת שיער.
חוקרים בתחום השיער מדגישים ומציינים כי נשירת שיער אינה בהכרח תופעת לוואי שכיחה של תרופות לדיכאון. ועדיין, שימוש בתרופות נגד דיכאון יכול להיות גורם שכדאי לקחת בחשבון, במיוחד כאשר שללנו חלק ניכר מסיבות אחרות אפשריות.
בנטילת תרופה נוגדת דיכאון הקשורה לנשירת שיער, ייתכן שיהיה אפשר לנסות מינון נמוך יותר או לעשות שימוש בתרופה אחרת לחלוטין. כאן חשוב להקפיד ולצרוך את התרופות שלנו בהתאם להוראות הרופא או הפסיכיאטר.
סיבות אפשריות אחרות לנשירת שיער
כפי שאנו יודעים לנשירת שיער יכולות להיות לא מעט סיבות. הסיבות הנפוצות שיש לקחת בחשבון כוללים, בין היתר, התקרחות תורשתית (יכולה להשפיע על אנשים מכל מין), במסגרת תהליכי הזדקנות טבעיים של גופנו, שינויים הורמונליים הקשורים להריון או למנופאוזה (תהליך ביולוגי טבעי אצל נשים המוגדר לפי הוסת האחרונה, לרוב סביב גיל 50), מתח או טראומה, גַזֶזֶת (מחלת עור פטרייתית העולה לגרום להופעתן של מחלות נוספות), סַפַּחַת (מחלת עור המאופיינת בהתרבות מהירה מדי של תאי עור), שימוש בתרופות מסוימות, ירידה במשקל, מחסור בתזונה או תזונה לא מאוזנת, תסרוקות צמודות ועוד.
מצב כמו תת פעילות בלוטת התריס, יכול גם כן לגרום לנשירת שיער. במצב של תת פעילות של בלוטת התריס, זו מייצרת פחות הורמונים ממה שהיא צריכה. מה שעלול להוביל לתסמינים הדומים לתסמיני דיכאון, דוגמת אובדן אנרגיה, עלייה במשקל, עייפות ובעיות בעיבוד או זכירת מידע.
מתי כדאי לפנות לרופא?
תמיד עדיף לדבר עם רופא עור או איש מקצוע אחר על כל נשירת שיער שמעסיקה אותנו. גם במקרים בהם יש לנו תסמינים של דיכאון, יש ונשירת שיער תתרחש לרוב בשל סיבות אחרות. ללא הטיפול הנכון אנו נמשיך לאבד שיער.
מכיוון שנשירת שיער משמעותית עלולה לגרום ללחץ ולתרום למצב רוח ירוד, יכול להיות שאפילו מקרה של נשירת שיער עקבית מעוררת אצל חלק ניכר מאיתנו תחושות של דיכאון ולא להיפך.
מומחים בתחום רפואת הנפש ואף אלו המטפלים באנשים הסובלים מנשירת שיער ממליצים לפנות לעזרה מקצועית במצבים בהם, לצד נישת השיער, הם חווים נפיחות או שינויים במשקל, בעיות בזיכרון ובחשיבה, עייפות ובעיות שינה, אי שקט ועצבנות, ציפורניים או שיער שבירים, עור יבש, חולשה של שרירים, כתמים על גבי עור מגרד או קשקשי במיוחד על הקרקפת, נשירת שיער בכל הגוף, גושי שיער המופיעים הכרית בפתח הניקוז, במברשת השיער או המסרק עצמו.
מציאת סיוע תמיכה
נשירת שיער מתמשכת או כזו שאין אנו יודעים מקורה והיקפה מהווה דאגה לבריאותנו הגופנית ומכאן יכולה להיות סיבה בסיסית לבריאות הנפש. עבור מי שמרגיש ומאמין שנשירת השיער שלו קשורה לתסמינים של בריאות הנפש, כגון דיכאון, מתח או חרדה, חשוב שאותו אדם יחבור לאיש מקצוע בתחום בריאות הנפש.
איש המקצוע בתחום בריאות הנפש יוכל להציע תמיכה בטיפול במצוקות הרגשיות ובעבודה יעילה באמצעות אותן מצוקות, ללמד אסטרטגיות התמודדות בריאות עם דיכאון, להציע הנחיות לגבי שיטות טיפול עצמי שיכולות לעזור להקל על הסימפטומים ובמקרים מסוימים, איש המקצוע עשוי לעזור לנו לזהות ולטפל בתסמינים נקודתיים ממש אשר עשויים להתייחס לנשירת שיער.
ניתן לקחת כדוגמה מקרה בו אדם שם לב לירידה מסוימת במשקל, זאת כי אינו יכול למצוא את האנרגיה לאכול ארוחות קבועות לאורך היום. מקרים אחרים של תחושות הדיכאון אשר הופעלו על ידי פרידה בלתי צפויה ואף חששות לגבי מציאת עבודה לאחר אובדן עבודה. אלו ואחרים מותירים אותנו בתחושת חרדה וחוסר תקווה.
כל מתח מוגבר או מתמשך בחיינו עלול לתרום לתחושת דיכאון. נשירת שיער הקשורה למצבים נפשיים תשתפר בדרך כלל עם סוג התמיכה הנכון. פנייה לאיש מקצוע מתחום בריאות הנפש חשוב שתעשה גם במקרים בהם נשים לב כי אנו חשים מדוכאים ביותר ימים מאשר ימים אחרים חסרי תחושת דיכאון, כשאנו שמים לב לשינויים במערכות היחסים שלנו או בתפקוד היומיומי שלנו, כשאנו מתקשים לקחת חלק בפעילויות במשימות ובאחריות היומיומית שלנו, כשיש לנו דחפים קבועים לתלוש את השיער, הריסים והגבות ומקרים קיצוניים של מחשבות על התאבדות או פגיעה עצמית.
אנשי שהחלו לקבל תמיכה מקצועית בתחושת הדיכאון ינסו להבחין עם הזמן האם ישנו שיפור מסוים בתסמיני הדיכאון שלהם. שיפור בתסמיני דיכאון לצד המשך תופעת נשירת השיער שלהם, עשויה, עם כך, להבהיר כי הסיבה לנשירת השיער אינה נוגעת למצב הדכאוני אותו חוו.
מה ניתן לסכם בשורה התחתונה?
טרם נמצא מחקר אשר מצא הוכחה חד משמעית כי דיכאון כגורם ישיר לנשירת שיער. עם זאת, לדיכאון, ללחץ ולמצבי בריאות נפשיים אחרים יש לרוב השפעה בריאותית מרחיקת לכת. מומחים רבים מסכימים שתסמיני מצב רוח ומצוקה רגשית יכולים למלא תפקיד בדילול של השיער. חשוב להדגיש כי נשירת שיער הקשורה ללחץ בדרך כלל אינה קבועה. לכן, קבלת סיוע מקצועי בתקופת בדיכאון יכולה לעזור לקדם את בריאות השיער וצמיחתו, יחד עם שיפור הרווחה הנפשית שלכם.
