משמעויותיו השונות של השיער לאורך ההיסטוריה האנושית
לשיער שעל ראשנו, ואף במקומות אחרים בגוף, משמעות עמוקה של שייכות והצהרה. אותן הגדרות של שייכות והצהרה מקבלות ביטוי באמצעות צבע השיער, אורכו וסגנונו. השיער מבטא את השתייכותנו לקבוצות שונות, יש לו חלק משמעותי בפולחנים דתיים, כסממן אופנתי ועוד.
השיער שלנו הינו חלק שחלקו העיקרי והמשמעותי גלוי לעין. לצד זאת, יש בשיער פן אינטימי המפתח לאורך השנים מעין "תקשורת פנימית" בינו וביננו. השיער מבטא את מה שקורה על ראשנו, אך יש בו בהחלט להיות מרכיב שמוביל להתרחשות מעניינת גם באזור שנמצא מתחתיו.
אצל רבים קיימת האמירה כי העיניים הן החלונות לנשמתו של אדם. חלק מאותם אנשים רואים בשיער כמגדל בולט לתוך אותה נשמה חבויה שגם אליו יש וכדאי להתייחס ולחקור לעומק. השיער מהווה בעצם דבר הצומח מתוף הגוף שלנו, כשהוא מאפשר לנו לעבדו ולבצע בו, בעצם, טרנספורמציה ובכך להפוך אותו לסימן מובהק הנוגע לזהות שלנו.
השיער שלנו הפך, עבור רבים מאיתנו, לאמצעי המאפשר לנו להגדיר עצמנו, הן כלפי חוץ והן כלפי פנים. השיער, המופיע כתספורת אותה בחרנו, מאפשר לנו למצב ולמקם עצמנו בחברה, כשרקדן שמופיע בכל ערב על הבמות הגדולות ביותר ייבחר בתספורת שונה מעורך דין המופיע בחלק ניכר מהזמן בבתי משפט.
הגדרת עצמנו באמצעות השיער יוצר גם תחושת שייכות. אותה שייכות מקבלת ביטוי, למשל, אצל אדמוני שיער המכונים בפי כל כ"ג'ינג'ים". היכולת לספק לכל אדם תספורת ייחודית המגדירה עצמו ומאפשרת לו להיות שייך לקבוצה מסוימת, הפכה את מעצבי השיער בישראל ובעולם למובילי דעת קהל.
אנו פוגשים בכוחו ומשמעותו של השיער עוד במקרא. אז תואר שיערו של שמשון הגיבור כביטוי לכוחו ומכאן ליכולת השליטה שלו על אחרים. לשיער מקום משמעותי גם בתרבויות אינדיאניות והוא מקבל מקום משמעותי בתרבויות נוספות לאורך השנים, הן במשמעות שהוא מעניק והן בהתייחסותו ושימוש שלו בטקסים רבים.
מה המקור למשיכה וההתלהבות של גברים רבים מנשים להן שיער בלונדיני?
האובססיביות של גברים במערב לשיער בלונדיני החלה, כי הנראה, עוד במאה ה-14. אז הסופר האיטלקי ג'ובאני בוקאצ'יו קבע מהי אותה "יפהפייה אידיאלית" – אישה בעלת שיער בהיר.
יש ואמירתו של בוקאצ'יו נאמרה על בסיס הביקוש הרב באותה עת באירופה ליצאניות גרמניות ואנגליות שפעלו באותה עת באיטליה. רובן של היצאניות שהיגרו מאותן מדינות, הפציעו לארץ המגף בשיער בלונדיני, כשהיצאניות המקומיות שאפו גם הן לשיער שכזה. מה שהוביל אותן להכנת עיסה מעלי כותרת של ציפורני חתול, פרחי קמומיל, חינה ומיץ לימון. אותה עיסה נמרחה על שערותיהן בתהליך שהיה אמור להפוך את השיער שלהן לבלונדיני בדומה לאותן יצאניות מגרמניה ואנגליה.
מדוע חלק ניכר מהג'ינג'ים מגיע מהאי הבריטי?
ביקור באירלנד וסקוטלנד יוביל אתכם לפגוש ולהיתקל בלא מעט ג'ינג'ים. נתונים מראים כי כמעט 40% מהסקוטים נושאים בגופם את הגן שאחראי על הצבע האדמדם בשיער. נתון משמעותי נוסף מראה ש-10% מאזרחי אירלנד הם ג'ינג'ים.
הסיבה לג'ינג'יות הרבה באי הבריטי נוגעת לכובשים הוויקינגים, כשרוב רובם של הכובשים היו בעלי שיער אדמוני. הקלטים, שחלק ניכר מהאירים טוענים שהם הצאצאים שלהם, היו גם הם ג'ינג'ים.
עד היום קשה לשים את האצבע על המקור לגן הג'ינג'י. מחקרים שנערכו באוניברסיטת אוקספורד ואוניברסיטת אדינבורו, הצביעו על כך שאותו גן ג'ינג'י הגיע מהאדם הקדמון לפני כמאה אלף שנים. מחקרים אחרים טוענים כי אותו גן ג'ינג'י הגיע ליבשת אירופה לפני 20-40 אלף שנים, שנים רבות לאחר הנדידה הגדולה מאפריקה לאירופה.
האם ניתן לאכול שיער?
אנשים הבוחרים לאכול שיער סובלים לרוב ממחלת נפש המוכרת בשם טריכופאגיה (Trichophagia). בני אדם שיאכלו שיער לא יקיאו אותו בהמשך, כפי שהדבר קורה אצל חתולים. הסיבה לכך נובעת מהעובדה כי השיער אינו מתעכל בגופנו ולכן, במקרים רבים, ישנו הצורך לבצע ניתוח באותם אנשים שאכלו שיער, על מנת לפנות מגופם גוש שיער שחוסם את המעיים שלהם.
גזירה של השיער מסייעת לצמיחתו?
התשובה לשאלה זו היא שלילית. השיער בגופנו גדל מהשורש ולא מקצה השערה. לשיער עצמו, שהוא בעצם תאים מתים, אין כל אפשרות "לדעת" שגזרו אותו. חוסר ידיעתו לא מובילה להעברת מידע לזקיק השיער, שזה החלק ממנו ממשיך השיער לצמוח.
מהם הגורמים המובילים להופעת שיער השיבה והאצה שלו?
למבוגרים מופיע שיער שיבה למול כך שהם מאבדים את פיגמנט השיער. מדובר בתופעה נורמלית, כששיער השיבה מופיע אצל כל אדם בגיל שונה. ברוב המקרים, בהגיענו לגיל 75 נוכל לראות שחלק משערנו אכן הפך לשיער שיבה.
קיימת טענה כי לחץ ומתח הינם גורמים העלולים להוביל להופעת שיער לבן באופן פתאומי ומהיר. חלק מאותה טענה מתבססת על סיפורה של מארי אנטואנט, שהייתה מלכת צרפת בזמן המהפכה הצרפתית, כששערה הלבין טרם הוצאתה להורג.
מה המקור לתפיסה כי על גברים להיות עם שיער קצר?
מקורן של תפיסות אלו נוגע, לרוב, לתחום האופנה.
בין המאה ה-17 למאה ה-19 היה לגברים שיער ארוך שהיה אסוף כזנב סוס. לאישים, דוגמת אוליבר קרומוול, ג'ורג' וושינגטון ונפוליאון בונפרטה היה גם כן שיער ארוך.
בזמן מלחמת העולם הראשונה סבלו גברים לוחמים רבים מכינים ופרעושים שנדבקו לשיער הארוך שלהם בזמן שהותם בתעלות שחפרו ובהן שהו. בשל כך, הועברה פקודה בצבאות רבים לקצץ את מחלפותיהם.
מה בדיוק עושות הכינים על ראשנו?
הכינים הינם חרקים מוצצי דם. הן נמצאות על ראשנו כטפילים ומדביקות את הביצים שלהם לשערות שלנו. לאורך השנים נעשה מאמץ מתמשך לפתח תכשירים להם יכולת לקטול ולפתח עמידות כנגד אותן כינים.
יש רבים המעדיפים להתמודד עם הכינים באופן טבעי, כשהם מנסים לרקוח חומר המבוסס על שמן רוזמרין. בחלק מהמקרים, מדווחים אנשים כי טיפול טבעי שכזה אכן יעיל כנגד כינים, כשאצל אחרים אותו ניסיון לא הוביל לקטילה ומניעה שלהן.
מניין הגיעו הראסטות לחיינו?
שם נוסף לראסטות מוכר כ"דרדלוקס". הראסטות הם בעצם חבלים של שיער הנוצרים בצורה טבעית ברגע שאנו מאפשרים לשיער שלנו לצמוח מבלי לסרקו ולקצרו.
לאורך השנים בחרו תרבויות שונות להפוך את הראסטות כביטוי ייחודי להן. תיעוד לתספורות אלו נראה במצרים, בשבטים גרמאניים, אצל הוויקינגים, ביוון, אצל נזירים קופטים, אצל האצטקים ואף בקרב קהילות יהודיות.
מה שהוביל את הזמר הג'מייקני המפורסם בוב מארלי להתהדר בראסטות נוגע לתנועה הדתית-תרבותית – הראסטאפרי, כשחבריה התהדרו בראסטות ואליה השתייך מארלי עצמו. בעבור אותה תנועה, סגנון השיער, הכולל את גידול הראסטות, סימל בעבורם את הקשר לקיסר האתיופי היילה סלאסי ושבט יהודה, כשהחברים באותה תנועה טוענים שהם בעצם צאצאיו של אותו קיסר.
