עישון קנאביס יכול להוביל לנשירת שיער?

תיעוד השינוי של שחר
מוזמננים להציץ מה השתלת שיער
סרגל מאמר
תיעוד צבי שהיה NORWOOD 7
בהשתלה אחת כעמט כל האזור הקירח כוסא
עישון קנאביס יכול להוביל לנשירת שיער?

צריכה קבועה ומתמשכת של קנאביס כוללת בתוכה מספר תופעות לוואי ברוב המקרים. בחלק ניכר מהפעמים יהיה מדובר בשינויים הורמונליים, עליה בלחץ הנפשי והפיזי ואף האטה בקצב ייצור זקיקי השיער. 

השימוש בקנאביס באופן ניכר וממושך, גם עבור אלו הצורכים אותו מסיבות רפואיות ובריאותיות, הביא רבים לעסוק בשאלה האם יש בו להוביל ו"לתרום" לנשירת שיער, הן אצל גברים והן אצל נשים. 




מהו בעצם הקנאביס?

הקנאביס נחשב לאחד מהסמים הקלים הפופולריים. שימוש נרחב שלו החל בשנים האחרונות גם בעבור מטרות רפואיות ובריאותיות ולא רק לשם הנאה. השימוש בקנאביס החל לקבל לגיטימיות רבה במדינות רבות באירופה ואף בחלק ממדינות ארה"ב. 

בשנים האחרונות שוק הקנאביס הרפואי מגלגל מיליארדי דולרים בכל שנה. מחקרים רבים מצביעים על סגולותיו של הקנאביס כפתרון לבעיות בריאותיות רבות, בין אם מכאובים פיזיים ועד תחושות קשות של חרדה ופוסט טראומה. 

לצד הלגיטימיות הקיימת של השימוש בקנאביס רפואי, מחקרים אחרים עדיין מנסים לקבל מושג רחב אודות השפעות נוספות והשפעות ארוכות טווח אצל מי שעושה בו שימוש מתמיד וממושך. אחד מהנושאים שנבדקים נוגע לשאלה האם שימוש מתמיד וממושך בקנאביס יכול להוביל ו\או לתרום לנשירת שיער. 




שינויים הרומונליים בעקבות צריכה של קנאביס

כפי שציינו קודם, אחת מהתופעות המוכרות בשימוש מתמיד ומתמשך בקנאביס הן שינויים הורמונליים. 

ההורמונים בגופנו מהווים מרכיב חיוני אשר לוקח חלק משמעותי בשורה ארוכה של תפקודם ותהליכים בגופנו. עבור אלו הסובלים מאלופציה אנדרוגנית (התקרחות טיפוסית), אותם הורמונים משחקים תפקיד משמעותי בכל הנוגע לנשירת השיער. כך בעצם, גנים בעייתיים שאחראים על "תכנות" זקיקי השיער מראים רגישות להורמון ה-DHT. הורמון שנוצר כתוצאה מתגובה בין הטסטוסטרון לאנזים 5-אלפא רדוקטאז

אצל רוב האנשים שלהם אובחנה אלופציה אנדרוגנית, הבעייה אינה נוגעת לייצור עודף של DHT, אלא ברגישות יתר לאותו הורמון. על מנת למנוע את אותה תגובת שרשרת, ניתן למצוא כיום בשוק מספר תכשירים המיועדים להפחית את נוכחות הורמון ה-DHT בזקיקי השיער ובכך למנוע את השפעתו השלילית. 

מחקרים שנעשו הצביעו על כך ששימוש בקנאביס עלול להוריד את ריכוז ההורמון מגרה הזקיק (ה-FSH) והורמון ההצהבה (LH). שני הורמונים השייכים למשפחת הגונדוטרופינים אשר מגרים את האשכים בגופו של הגבר לייצר טסטוסטרון. רמות נמוכות של גונדוטרופינים אצל גבר יובילו, באופן טבעי, לרמות נמוכות של טסטוסטרון. 

מכאן ניתן להסיק כי רמות נמוכות של טסטוסטרון אצל גברים אמורות להוביל לרמות נמוכות של הורמון ה-DHT המוביל לנשירה ודילול השיער, אך בפועל מדובר במצב מורכב ממה שניתן להסיק, כשרמות נמוכות של טסטוסטרון אצל גברים יובילו לתופעות רחבות, דוגמת ירידה בחשק המיני, קושי להגיע לזקפה, תופעות עקרות, עלייה ברמת השומן, ירידה במסת השריר, עייפות, חרדה, דיכאון ואף ירידה בנפח השיער בגוף. 

שימוש בקנאביס אמור להפחית את התסמינים הנוגעים למחסור בטסטוסטרון ולהוביל בעצם לאיזון ברמת ההורמונים. הדבר קורה, כך משערים חוקרים רבים, בשל פיתוח של סבילות לקנאביס לאחר תקופת צריכה ממושכת. עם הזמן גופנו מתרגל לקנאביס ואינו מגיב אליו באופן קיצוני וחריג כפי שקורה בשימוש בקנאביס בשלבים התחלתיים. ועדיין, אין הדבר אומר ששימוש קבוע ומתמשך בקנאביס יוביל להעלמות כל תסמיני החוסר בטסטוסטרון. 




האטות בהיווצרות תאים בעקבות צריכה של קנאביס

היווצרות של תאים חדשים בגופנו מהווה פקטור חשוב ומשמעותי בכל הנוגע למחזור צמיחת השיער. 

מחקר שנעשה ב-2007 גילה שקנבינואידים פנימיים וחיצוניים, הרכיבים הפעילים בקנאביס, מובילים להאטת צמיחת זקיקי השיער. קולנטני הקנבינואידים נמצאים לכל אורך גופנו והם מעורבים בתהליכים פיזיולוגיים רבים הנוגעים, למשל, לתחושת הרעב והתיאבון, תחושות כאב, מצב רוח, זיכרון ועוד. 

גוף האדם יודע לייצור קנבינואידים משלו המוכרים בשם אנדוקנבינואידים (קנבינואידים פנימיים). ה-THC שמצוי בקנאביס מוכר כקנבינואיד חיצוני אשר נקשר לקלוטני הקנבינואידים בגופנו, בדיוק כפי שנקשרים אותם קנבינואידים פנימיים. 

חוקרים בתחום הקנאביס הגיעו למסקנה כי הקנבינואיד אנאנדמיד, קנבינואיד פנימי שככל הנראה מיוצר בזקיקי השיער, יחד עם ה-THC, שהוא כמובן קנבינואיד חיצוני, הם הקנבינואידים שפוגעים בהתארכות תעלת השיער ואף מפעילים את מנגנון ההשמדה העצמית של התאים. פעולה אשר קוטעת את הצמיחה התקינה של השיער ומקדימה את ההגעה לשלב המעבר – שלב הקטגן (השיער בו אינו גדל, אלא נמצא במצב סטטי במשך שלושה שבועות).




התגברות הלחץ הגופני והנפשי בעקבות צריכה של קנאביס

הקורטיזול הינו הורמון המשוחרר בגופנו בעת מצבי לחץ גופניים ו\או נפשיים. בניגוד לתפיסה של רבים, צריכה של קנאביס עלולה להעלות את רמת הקורטיזול. העלאת רמת הקורטיזול עלולה להוביל לתופעה המוכרת בשם טלוגן אפלוביום (נשירת שיער מפוזרת). 

כזכור, מחזור צמיחת השיער מורכב משלושה שלבים. שלב האנגו – צמיחה פעילה, שלב הקטגן – שלב ביניים ושלב הטלוגן – שלב מנוחה וסיום. תופעת הטלוגן אפלוביום קורית כאשר מחזור חיי השיער משתבש ומתרחשת כניסה מוקדמת מידי לשלב הטלוגן. הדבר יכול לקרות בשל פציעה, מחלה, לחץ ומקרים של חוסר איזון הורמונלי. 




הפחתה בצריכת קנאביס

הפסקת השימוש בקנאביס לגמרי תוביל לתוצאות טובות לאורך זמן בכל הנוגע לנשירת השיער. למול כך, רבים מהמשתמשים לא יחדלו לצרוך קנאביס לגמרי, לבטח במקרים ובהם השימוש בקנאביס נעשה למטרות רפואיות ובריאותיות. 

חשוב להזכיר כי הפסקה חדה ופתאומית בקנאביס עלולה להוביל מספר תופעות לוואי לא נעימות. אנשי רפואה מזכירים לרבים כי השימוש בקנאביס, כמו בצריכה של חומרים ומזונות אחרים, צריכה להיעשות באופן מידתי, כשיש להימנע ממצבים בהם הצריכה הופכת לדבר מרכזי בחיינו, תוך הזנחה בוטה וממושכת של אספקטים אחרים בחיינו, דוגמת עבודה, חברים, התנהלות יומיומית ועוד. 




הקפדה על תזונה

צריכת קנאביס מובילה רבים מהמשתמשים לתחושת רעב קיצונית. תחושה המובילה רבים להתקפי זלילה חסרי כל פרופורציה, כשאותה זלילה כוללת מזונות להם ערך תזונתי דל, במקרה הטוב. אותם התקפי זלילה יכללו לרוב זלילה של חטיפים מתוקים ומלוחים. 

כפי שכבר למדנו, תזונה לא בריאה "תורמת" גם היא לנשירה והדלדלות השיער על הקרקפת. רופאי עור ממליצים לרבים להקפיד על תזונה העשירה בויטמינים ומינרלים לצד מרכיבים חיוניים נוספים שיטיבו עם גופנו וכמובן יתרמו תרומה משמעותית בכל הנוגע לבריאות השיער שלנו. 

תזונה בריאה חייבת לכלול פירות וירקות טריים משלל צבעים. כאלו שיאפשרו לנו להזין את גופנו בוטימין A, B, C ו-D, בברזל, ניאצין, סידן, מגנזיום ועוד. דבר חשוב נוסף הוא צמצום והימנעות, עד כמה שניתן, ממזונות חומציים. מזונות הפוגעים באיזון רמת ה-PH האופטימלית בגופנו. פגיעה באותה רמה אופטימלית עלולה להוביל להפרשת יתר של הורמון ה-DHT ומכאן לפגיעה בקרקפת והשיער שלנו.